פסק דין
תביעה כספית על סך של 292,575 ₪, שהוגשה על ידי בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק" או "התובע"), בסדר דין מקוצר, ביום 02.02.10, לבית משפט השלום בטבריה.
התביעה הועברה מטעמי סמכות מקומית לבית משפט זה, ביום 08.04.10. ביום 08.12.10 ניתנה לנתבעים רשות להתגונן כנגד התובענה בהחלטתו של כב' הרשם מורני.
כתבי הטענות והשתלשלות העניינים בתיק:
הבנק טען בתביעתו כי ביום 06.12.06 חתם הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") על בקשה לפתיחת חשבון שמספרו 83164, בסניף 731 בשפרעם (להלן: "החשבון"), וביום 02.06.09 חתם הנתבע על כתב התחייבות להחזרת הלוואה מס' סידורי 56, בסך של 310,000 ₪ למטרת "ארגון הסדר" (להלן: "הלוואת ההסדר").
הבנק טען בתביעתו כי מאחר שהנתבע פיגר בהשבת ההלוואה (פיגורים ע"ס של 4,098 ₪ נכון ליום 25.01.10), דרש הבנק ביום 24.09.09 מהנתבע את פירעון יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת ע"ס כולל של 308,653 ₪.
הבנק טוען כי ביום 02.06.09 חתם הנתבע 2, בנו של הנתבע, כערב יחיד על כתב התחייבות וערבות להלוואת ההסדר (להלן: "הערב"). על פי סעיף 13 לכתב ההתחייבות להחזרת ההלוואה (להלן: "כתב ההתחייבות"), רשאי הבנק לדרוש את פירעונה המידי של מלוא היתרה הבלתי מסולקת של ההלוואה או כל חלק ממנה אם לא ישלם החייב העיקרי לבנק תשלום כלשהו במועד שנקבע לתשלומו. ביום 24.09.09 שלח הבנק מכתב דרישה לערב.
נטען כי הבנק הודיע לנתבעים על סכום החוב מעת לעת בדפי החשבון, וכן בהודעות בכתב ובעל-פה, מבלי שהנתבעים חלקו על נכונותם. לפיכך, טוען הבנק כי הערב חב בתשלום חוב ההלוואה הבלתי מסולקת בסך של 292,575 ₪ (נכון ליום 25.01.10), יחד ולחוד, עם הנתבע.
ביום 21.03.10 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן כנגד התובענה. בבקשתם טענו הנתבעים כי הוחתמו על טפסים ריקים, וכי נמסר לנתבע שעניין הריבית ייסגר בנפרד בתיאום עמו. נטען כי פרטי הריבית ושיעוריה ה- "דרקוניים" מולאו באופן חד-צדדי על ידי הבנק, מבלי שנערך מו"מ עם הנתבע. הנתבעים אף הכחישו קיומו של פיגור כלשהו בתשלום ההלוואה.
הנתבעים טענו כי פירעון מידי של מלוא החוב כאשר כתב ההתחייבות הינו הסדר תשלום חוב, משמעו ביטול ההסדר, והבנק המבקש לבטל החוזה, לא שלח לנתבעים התראה ולא עמד בדרישות דיני החוזים.
הנתבעים הוסיפו וטענו כי חתמו על כתב הערבות מבלי שקיבלו הסבר מלא ומפורט, ובפרט בעניין השלכות הוראת סעיף 13 לכתב הערבות, שעניינה העמדת יתרת ההלוואה לפירעון מידי אם החייב העיקרי לא ישלם תשלום כלשהו, וכי הוראה זו מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד.
נטען כי לערב לא ניתנה הזדמנות לקרוא את כתב הערבות ולדרוש הסברים, בפרט נוכח גילו הצעיר של הערב, וכל אשר נדרש היה לחתום על המסמכים, וזאת אף שאינו יודע קרוא וכתוב, ובקושי חותם את שמו, ואף לא ניתנה לו הזדמנות לפרוע את ההלוואה בתשלומים בהתאם לתנאיה. לפיכך, נטען כי לאור הפרת הבנק את חובות הגילוי, הנאמנות, השליחות וקיום חוזה בדרך מקובלת ובתום לב, דין התביעה להידחות.
לאחר שביום 9.11.10 התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן בפני כב' הרשם נדים מורני, בו העיד הנתבע, ונשמעו סיכומי הצדדים בבקשה, החליט כב' הרשם מורני ביום 08.12.10 ליתן לנתבעים רשות להתגונן כנגד התובענה משום שסבר כי החלטתו של הבנק להעמיד את יתרת ההלוואה לפירעון מידי בגין חוב פיגורים בשיעור של 4,098 ₪ בלבד, אינה עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב, בפרט כאשר גם לא נשלחה לנתבע דרישה נוספת כלשהי לתשלום יתרת הפיגורים לקראת העמדת יתרת ההלוואות לפירעון מידי ולקראת הגשת התביעה. כב' הרשם מורני הוסיף כי:
"לעניין הערב, התנהגות המשיב (הבנק, ע.א.) היתה יותר אכזרית, כאשר הוא נדרש לראשונה עפ"י מכתב הדרישה לערב מיום 24.9.09 לשלם את מלוא החוב המגיע מהחייב העיקרי נכון ליום 22.9.09 ע"ס 308,653 ₪ מבלי לטרוח ולפרט בפניו שיתרת ההלוואה באותה עת הינה ע"ס 1,313 ₪, סכום שיתכן והיה ביכולתו וברצונו לשלמו" (החלטת כב' הרשם מורני, פסקה 11).
לאחר שמו"מ בין הצדדים בעקבות ישיבת קדם משפט שהתקיימה בפניי ביום 27.04.11, לא צלח, התקיימו 3 ישיבות הוכחות: בישיבת ההוכחות הראשונה מיום 07.03.12, העידו מטעם הבנק, סמי טריף אשר שימש במועדים הרלוונטיים כמנהל מחלקת בנקאות עסקית בסניף שפרעם (על תצהירו, ת/1); וחנאן משיעל, פקידה במחלקת בנקאות עסקית בסניף שפרעם, שהחתימה את הנתבעים על מסמכי ההלוואה ועל כתב ההתחייבות (על תצהירה, ת/2). בישיבת ההוכחות השנייה מיום 04.06.12, העיד מטעם הנתבעים, הנתבע (על תצהירו, נ/1; ועל הנספחים שצורפו לתצהיר משיעל, ת/2, שסומנו לצורכי זיהוי, א'-ג'). בישיבת ההוכחות השלישית מיום 22.10.12, העיד הערב (על תצהירו, נ/2), ובתום הישיבה הוריתי על הגשת סיכומים בכתב.
לאחר הגשת הסיכומים, התרתי לתובע בהחלטתי מיום 26.1.13 להגיש סיכומי תשובה, ובהחלטה נוספת מאותו היום, הוריתי לשני הצדדים להגיש תוך 14 יום טבלה משותפת המפרטת את מלוא התשלומים או התקבולים ששולמו או נזקפו ע"ח החוב נשוא התביעה מיום העמדת ההלוואה ועד היום.
ביום 12.2.13 הוגשו סיכומי התשובה מטעם התובע, בהם, בין היתר, הודיע התובע כי הוא מאשר את סכומי התקבולים על חשבון ההלוואה מיום 2.6.09 ואת התאריכים בהם הופקדו, כמצוין בטבלה שצורפה לסיכומי הנתבעים.
ראיות הצדדים:
ראיות התובע:
תצהירו של מר סמי טריף: